מה הקשר בין זוגיות לבין עגבניות טבעיות?

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email

לפני מספר שנים התארחנו בבית הארחה בקיבוץ חפץ חיים לשבת חתן. לאחר ארוחת הערב בפסענו על מדרכות הקיבוץ .. התחלנו להעביר ביקורת טעמים על טיב ארוחת הערב. ואחד הגברים בחבורה אומר לי: ” יצא לך פעם לטעום עגבנייה פשוטה? ככה טבעית בלי מלח ובלי תיבול?”  עד שאני מספיק להבין לעכל ולחשוב על תשובה הוא ממשיך ואומר : אחי אתה יודע איזה כיף זה לטעום עגבנייה בלי כל התיבולים האלו, פשוט טבעי. אתה מתחבר לבריאה לטבע לבריאות ” אני מסתכל עליו ואומר לעצמי :”אווללה הבחור צודק בוא ננסה “!

למה אני מספר את החוויה הזו? יוצא לי לא מעט ובפרט בתקופה האחרונה להיחשף לבעיות בתחום הזוגיות ולשמוע ביטויים כמו : “היא כבר לא עושה לי את זה”, “אני לא מרגישה מחוברת כבר”, ” היו פרפרים אבל הם נגמרו”, “אני מרגישה שבעלי הוא לא מאה”. “כלומר אתה מבין אני משוחחת עם גברים בעבודה וכו’, שהם אולי מאתיים ואני מתחילה להשוות ובאמת שאין לי כבר מה לקבל ממנו”,  ” פעם לפני עשרים שנה הכל היה אחרת הכל זרם ביננו, ופתאום אני מרגישה שחיקה, שעמום, אין לי בשביל מה לחיות אתו “, ” אם לא היה לנו מפעל משותף(קרי- הילדים ) אני בטוחה שהייתי מוצאת “מציאה ” טובה יותר ”

מה קורה לנו?

מה היה טוב וטבעי לפני עשרים שנה? מה היה כל כך מתוק ונורמלי אצל ההורים שלנו שאיבדנו את הטעם הנכון ועוד כמה “פרפרים בדרך וכל מיני זרימות והתחשמלויות למינהם? מה נהינו גנרטורים או צייד פרפרים? מה התיבול שחסר לנו?
ברור, שהפתיחות בין גברים לנשים לא במסגרת המשפחתית, אלא בעידן המדיות והתקשורת הווירטואליות חשמלו לנו את המוח ואת החיים.

נוסיף לזה את ה”פייסבוק” שלכל אחד יש בין 1000 ל- 5000 חברים ומאות לייקים. ותכלס אין לו אפילו חבר אחד, אנשים מתחבאים מאחורי תמונות ופוסטים, וההתמכרות גוברת. לא מכבים את מנורת הלילה על יד המיטה עד שלא רואים ויודעים: מי אמר למי לילה טוב בפייסבוק והכלב של ניצה ממושב.. איך הוא נראה לאחר שעבר תספורת אצל ספר צמרת לכלבים ואיך הגיסה של דוד הימאי בילתה ועם מי ביוון?! ומה דודה מטילדה בישלה? ומה איציק אמר על מה שהיא בישלה ..

לא הולכים לישון עד שכל המידע המטורף הזה נחרט במוח. נו ואז באמת למי יש כוח וחשק ל”גרוטאה” שיושנת על ידו?
נשים כיום עובדות יותר ויותר קשה מחוץ לבית על מנת “להביא לחמה “, הפגישה הקרובה והדביקה עם מגוון של אנשים יוצר את הבלבול. הוא משווה את הפקידה שעובדת אתו וכמובן מטופחת ומריחה טוב וכמובן מול המזגן, לאשתו שמנקה את הבית ולא תמיד מול המזגן ומכינה לו אוכל שיערב לו, ומקבלת את פניו עם סינר ועם ריח של דגים (שהוא ביקש בבוקר לארוחת ערב ..) היא משווה את הבוס שלה במשרד הפרסום לבעלה ששומר על הילדים כשהיא מסתובבת “בעולם” הגדול וקובעת פגישות עסקיות עם מנכל”ים ואנשי רוח (אנשי.. תרתי )

היא משווה את הרכב שהיא ובעלה נוסעים על איזה סובארו שמבלה במוסך יותר מאשר בחניית הבית, למכוניות השרד של אנשי העולם הגדול שנלקחו עליה חובות בליסינג, וכמובן הארוחות העסקיות בחברת כל יפי הנפש המריחים בשמים משולחן המסעדה עד קצה החנייה .. והיכן המילים היפות של הפקידה במשרד, הפקידה היפה והמטופחת והמתוקתקת במשרד: “איזה קפה להכין לך ? נס, או הפוך? שחור או בוץ? עם סוכרזית או סוכר? לבחוש או לא? בכוס זכוכית או בחד פעמי? תרצה גם איזה עוגייה או סברינה? “במילים אחרות תרגיש נוח ילד מתוק אתה בדיסנילנד או באורלנדו, רק תחלום רק ותדמיין. לצערנו לעיתים זה גם ממקום (וממש ממש לא תמיד ) תשווה אותי מול מה שיש לך בבית .

גם הגברים היקרים שלנו במקומות העבודה או במקומות שישנה אפשרויות שונות ומשונות. באמת באמת, לא כל כך תמימים וצדיקים בלשון המעטה, “תרצי שאקח אותך הבייתה?” “אולי נעצור בדרך לאיזה קפה קטן”? ואח”כ הקפה הקטן הופך לקפה גדול ..והקפה הגדול הופך ל”איזה סנדוויץ’ סתם בקטנה, שיהיה לדרך” . וזה הופך למסורת של כל יציאה לפגישות בחוץ או פגישות עסקיות יש אוכל וסימפטיה וחברות וגילוי לב ועוד .. ואידך זיל גמור.

התמונה הזו היא ריאלית מאוד אני ניתקל בתמונות הללו בכל מיני וריאציות בכל סגנונות, אם זה זמר בחתונות, ואם זה מנכ”ל חברה , ואם זה מנהל רשת חנויות, ואם זו עיתונאית, או מנהל סניף בנק, או מנהלת מחלקה בחברת ביטוח, או בעל מכולת סימפטי ונחמד, מתכנתת בחברת מחשבים ואפילו מנהלת מעון. יודעים מה? אפילו מנהל תלמוד תורה שמועד בעקבות הדברים שנאמרו לעיל .

הבלבול והדמיונות והחוסר זהירות קיימים ונושקים בכל המגזרים ממסורתיים ועד חסידים יראי שמים בתכלית . אם כן מה הפלא שאין “פרפרים ” ופתאום הבעל נראה 50-60 בסולם במקום להיות בין 100-200? מה הפלא שנפגשים בחוץ עם אנשים שנראים כריזמטיים חכמים שנונים. אבל בפנים הם רקב עצמות? שבחוץ הוא יכול לפזר עליה מאות או אלפי שקלים במסעדות מכוניות פאר בתי קפה מהליגה הראשונה? אבל לא משלם את השכר בזמן ומלין שכר? שיושב מחוייך ומכיל ומבין ואמפטי ובעסקים הואט לא מפסיק לקמבן את העולם? שהוא נראה מצליח ושנון .. ואשתו לא רואה אותו ובמקום לתת את הלב בבית שלו הוא מחלק את זמנו לכל המי ומי? מה קורה לנו על מה אבדה הארץ? על מה אנחנו מסתכלים? איזה “פרפרים” וזרימות וחשמל אנחנו מחפשים?

ומה אתה גבר יקר מתפלא כשאתה מגיע הביתה ורואה את הבית מבולגן, כי ב”ה יש לך ילדים שמבלגנים אותו , הייתה רוצה טיפולי פוריות במשך עשרות שנים ובסוף להביא איזה ילד מאומץ, שלא בטוח שהוא יהודי מברזיל עם הוצאות של עשרות אלפי דולרים? איזה כיף שיש מי שמבלגן ! איזה כיף שיש לך משהיא בכניסה לבית שמחייכת אליך..ומסריחה ,כן . ממה היא מסריחה? מזה שהיא לא הספיקה להתארגן לכבודך להחליף מחלצות ולהתגנדר ו-להתבשם , כי היא בדיוק לפני שעה גמרה לגהץ לך את הבגדים, ונזכרה שביקשת בבוקר דגים מטוגנים והיא רצתה לשמח אותך .

אל נא תיפלו שבי לכל המעטפה ,לכל הקופסא החיצונית,  זה הטבע זו הבריאות, זה היופי .. לראות מה מתחת למסעדות, מה מתחת לחינחוני הקפה ומה מתחת למעטפות . הבה נטעם את העגבניות בלי מלח, יש בהם כפי שאמר חבר שלי :

“יש בעגבניות האלו משהו טבעי משהו אותנטי, משהו מידיו של הבורא, משהו נקי, משהו יפה, מתוק אדום ואמיתי .. בלי כל התבלינים. ואם בכל זאת רוצים שקשוקה או מטבוחה, המתכון הנכון הוא לבשל את אותם עגבניות לאט לאט עם המון סבלנות על אש קטנה. ופתאום מתחילים להרגיש את ריח הבישול האיטי באויר. ומתחילים להבין שכך היא דרכה של זוגיות. יש מקום לשקשוקה ולמטבוחה – אבל בתוך הבית פנימה .

בתיאבון!

מאמרים נוספים

הכנה משמעותית לחיי נישואין

במציאות.. אנו מצפים מבני זוג  שיחתמו על חוזה “שותפות” לאורך שנים, יהיו מאושרים, הרי עם שותף עסקי איננו סגורים עד תום, כלומר עם שותף שאנחנו

הידד! הוספת את הקורס לסל הקניות

דילוג לתוכן