לעיתים אנו תוהים מדוע אנו מעכבים במו ידינו “אירוסין”, הרי אנו כבר יוצאים תקופת מה, מוצאים חן אחד בעיני השני, משוחחים על מגוון נושאים, מנסים לקרב עמדות בכל מיני תחומים ואפי’ די קרובים בהשקפה.. ובכל זאת מה קורה? מדוע אנו מעכבים את המטרה, שהיא הנישואין?
מה התהליך שעובר זוג כזה? מה הם התהליכים המחשבתיים מאחורי תהליך כזה של עיכוב נישואין או ח”ו ביטולן לאחר האירוסין?
יש מס’ סיבות לכך וננסה להבינן, ישנה בד”כ חרדה שמא יש כאן “מקח טעות” ואולי בעצם לא נועדנו זה לזו. למרות שלעיתים ההשלמה השכלית לתהליך הנישואים הינה מלאה, כלומר הבחורה יודעת שהבחור הינו בעל מידות, למדן או עובד. (כל אחת ע”פ שאיפותיה וערכיה)
והבחור יודע שהיא בעלת מידות, נראית יחסית סביר, ובטוח שהיא תהיה עקרת בית לתפארת, ובעז”ה הבית יתנהל על אדני התורה, ובכל זאת מדוע הלב עדין ממאן לתת הסכמה גמורה?
אולי, כיוון שישנם רגעים שליבו אומנם יוצא אליה אך ברוב הזמנים ליבו פושר כלפיה ולכן הוא/היא מצפים שתהיה ביניהם השתוקקות קבועה, אך הקב”ה ברא אותנו שנחפש תכונות נוספות אצל הצד השני ולא רק השתוקקות רגשית.
ישנם עוד ספקות הנובעים מ”כח הבחירה” שהקב”ה טבע בנו והם מדי פעם מתגנבים ללב המועמדים לנישואין כגון: אולי אמצא אחר/ת שהוא/היא טוב/ה/יפה, עדין/ה, למדן, בעל/ת מידות וכו’
יתכן שגם אחרי שימצא “המושלם/ת”, ובעז”ה הם יתחתנו, מחשבה זו עשויה להתגנב ללב שאולי בעצם עשיתי “מקח טעות” ואין לדבר סוף…
על בני הזוג המועמדים לנישואין, לדעת ולהבין שבנין הנישואין מבוסס על עבודה משותפת תוך חיפוש מעלותיו של בן הזוג השני באופן תמידי, ולא להיגרר לעצת היצר האומר: “את/ה באמת יכול/ה למצוא מישהו/י הרבה יותר טוב/ה, מוצלח/ת ומתאים/ה.
צריך לדעת ולהפנים שגם בחיי נישואין ו”זוגיות בריאה” ישנם עליות ומורדות, אנו צריכים לעבוד על עצמנו ולהבין שאין ביכולתנו להישאר במצב של עוצמת ריגושים גבוהה לאורך זמן. “ר’ מאיר היה אומר מפני מה אמרה תורה…. מתוך שרגיל וקץ בה… אמרה תורה כדי שתהה חביבה על בעלה… כביום כניסתה לחופה” (נדה ל”ב) ואם בחיי נישואין כך, ק”ו בחיים שלפני הנישואין.
עלינו להאמין שאם הקב”ה זימן לנו בחור/ה המתאים/ה לנו במס’ בחינות החשובות לנו מאד, לעיתים בחורה מחפשת את “גדול הדור” ולא בטוח שהיא מזכירה במידותיה או במסירות נפשה את “אשת ר’ עקיבא” לעיתים הצפיות מעכבות תהליכים וכנ”ל, לעיתים בחורים מבקשים את ה”מושלמת” למרות שבמדרגתם יתכן והיו אמורים להסתפק בפחות. שאם לא כן, המצב יהיה אבסורד מאחר והבחור/ה ירצו להכיר את כל בני/בנות ישראל עד שימצא/ תמצא האחד/ת, וגם אז מה יעשה לאחר הסכסוך הראשון, אנא יפנו? הרי ניסנו את כולם/ן ?
לסיכום, צריך להאמין שזה/זאת שהשם זימן לי הוא/היא ה”זיווג” האמיתי והטוב בשבילי.
לדעת שעם בניה נכונה של שלבי הזוגיות, הדרכה נכונה ושימת דגש על הדברים הערכיים באמת יהיה ניתן להגיע להישגים מרשימים בבחירה נכונה ושקולה.
